טיפול פסיכדלי בפסילוציבין עשוי לסייע בטיפול בהתמכרות לאלכוהול

שתי מנות פסילוציבין, חומר שנמצא ב פסיכדלי פטריות, בשילוב עם פסיכותרפיה, מפחיתה שתייה מרובה ב-83 אחוזים בממוצע. כך עולה ממחקר חדש על שתיינים כבדים.

בהובלת חוקרים מבית הספר לרפואה של ניו יורק גרוסמן, המחקר כלל 93 גברים ונשים עם תלות באלכוהול. הם חולקו באופן אקראי לקבלת שתי מנות פסילוסיבין או פלצבו אנטיהיסטמין.

פסילוסיבין או פלצבו

לא החוקרים ולא המשתתפים במחקר ידעו איזו תרופה הם נוטלים או מקבלים. בתוך תקופה של 8 חודשים מתחילת הטיפול, אלו שקיבלו פסילוסיבין הפחיתו שתייה מרובה ב-83% מצריכת האלכוהול שלהם לפני המחקר. בינתיים, אלו שקיבלו אנטיהיסטמינים הפחיתו את השתייה שלהם ב-51 אחוזים.

אחד הממצאים העיקריים האחרים היה ש-8 חודשים לאחר המנה הראשונה שלהם, כמעט מחצית (48 אחוז) מאלה שקיבלו פסילוסיבין הפסיקו לשתות לחלוטין, בהשוואה ל-24 אחוזים מקבוצת הפלצבו.
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שטיפול בפסילוציבין הוא כלי מבטיח לטיפול בתלות באלכוהול, מחלה מורכבת שהוכיחה את עצמה כקשה לטיפול", אמר הסופר והפסיכיאטר הבכיר מייקל פ. בוגנשוץ, MD, מנהל המרכז לרפואה פסיכדלית של NYU Langone.

שימוש לרעה באלכוהול באמריקה

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מדווח כי צריכה מופרזת של אלכוהול הורגת כ-95.000 אמריקאים מדי שנה, לעתים קרובות עקב שתייה מוגזמת או מחלת כבד. זה גם נקשר לאובדן כלכלי ועבודה מסיבי, תאונות פציעה ופגיעה בלמידה, זיכרון ובריאות נפשית, אומר ד"ר בוגנשוץ, גם פרופסור במחלקה לפסיכיאטריה של NYU Langone Health. השיטות הנוכחיות למניעת צריכת אלכוהול ותלות מופרזת כוללות ייעוץ פסיכולוגי, תוכניות ניקוי רעלים בפיקוח ומשטרי סמים מסוימים.

לדברי חוקרים, מחקרים קודמים כבר קבעו שטיפול בפסילוציבין הוא אמצעי יעיל להקלה על חרדה ודיכאון אצל אנשים עם הצורות הקשות ביותר של סרטן. ומחקרים קודמים העלו כי פסילוסיבין יכול לשמש כטיפול פוטנציאלי להפרעות שימוש באלכוהול והתמכרויות אחרות.
המחקר החדש, שפורסם באינטרנט ב-24 באוגוסט בכתב העת JAMA Psychiatry, הוא הניסוי מבוקר הפלצבו הראשון שחקר פסילוסיבין כטיפול בצריכת אלכוהול מופרזת, אמרו מחברי המחקר.

טיפול בתלות באלכוהול והתמכרויות אחרות

לצורך המחקר, צוות המחקר גייס גברים ונשים שאובחנו עם תלות באלכוהול על סמך הגדרות סטנדרטיות ושתו בממוצע שבע כוסות בימים שבהם שתו. 1 חולים קיבלו לפחות מנה אחת ועד 3 מנות פסילוסיבין, ו-45 חולים קיבלו פלצבו אנטי-היסטמין.
כולם קיבלו עד 12 מפגשי פסיכותרפיה. אלה התרחשו לפני ואחרי הטיפול. לאחר מכן, המשתתפים התבקשו לדווח על אחוז ימי השתייה הרבים שחוו במהלך השבועות 5 עד 36 של המחקר. הם גם נתנו דגימות שיער וציפורניים כדי לאשר שהם לא שתו.

"ככל שהמחקר על טיפולים פסיכדליים גדל, אנו מוצאים יותר שימושים פוטנציאליים למחלות נפש", אומר ד"ר בוגנשוץ. "בנוסף להפרעת שימוש באלכוהול, גישה זו עשויה להיות שימושית בטיפול בהתמכרויות אחרות, כגון עישון סיגריות והתעללות בקוקאין ובאופיואידים."

יש צורך במחקר נוסף

ד"ר. בוגנשוץ אומר שצוות המחקר מתכנן לערוך מחקר רב-מרכזי גדול יותר. הוא מזהיר שצריך לעשות יותר עבודה כדי לתעד את ההשפעות של פסילוסיבין ולהבהיר את המינון הנכון לפני שהתרופה מוכנה לשימוש קליני נרחב. הוא מציין שחוקרים החלו בניסויים כאלה.

פסילוציבין הוא תרכובת טבעית המופקת מפטריות, בעלת תכונות משנות תודעה דומות לאלו של LSD ומסקלין. רוב המשתתפים במחקר חווים שינויים עמוקים בתפיסה, ברגשות ובתחושה, לרוב כולל חוויות הנחשבות לחשיבות אישית ורוחנית רבה. מכיוון שהתרופה מגבירה את לחץ הדם וקצב הלב ולעיתים עלולה לגרום להשפעות פסיכולוגיות מכריעות, החוקרים מזהירים כי יש להשתמש בה רק בסביבות מבוקרות בקפידה ובשילוב עם הערכה והכנה פסיכולוגית.

מקור: nyulangone.org (En)