הסיכון לסיבוכים מסוכנים לאחר דימום מוחי גבוה פי שניים עבור משתמשי קנאביס רגילים ועלול לגרום למוות או לנכות.
המחקר הוא הגדול ביותר שבדק את ההשפעה של THC או טטרהידרוקנבינול, המרכיב הפסיכואקטיבי של קנאביס, על סיבוכים בעקבות דימום תת-עכבישי מפרצת. המחקר החדש מתפרסם ב-Stroke, כתב עת שנערך בביקורת עמיתים של ה-American Stroke Association, חטיבה של איגוד הלב האמריקאי.
השלכות של אוטם מוחי
בדימום תת-עכבישי מפרצת, חלק מוחלש ובולט מכלי דם על פני המוח נקרע, וכתוצאה מכך נוצר שטפי דם ברווח שבין המוח לרקמה המכסה אותו. סוג זה של דימום עלול להוביל לנכות נוירולוגית בכ-66% מהאנשים ולמוות (בתקופת המעקב) בכ-40%.
הטיפול נועד לעצור ולמנוע דימומים נוספים. עם זאת, למרות הטיפול, חולים רבים עלולים לפתח החמרה בתסמינים, כגון בעיות דיבור או קשיי תנועה, כ-14 ימים לאחר השבץ. זה נגרם על ידי דם מהשבץ הראשון המגרה את כלי הדם, וגורם להם להצר מספיק כדי לנתק את אספקת הדם לחלק מהמוח (המכונה vasospasm), וכתוצאה מכך לנזק מוחי נוסף. סיבוך זה, המכונה איסכמיה מוחית מושהית, הוא גורם מוביל למוות ולנכות בעקבות שבץ ASAH.
למשתמשי קנאביס יש סיכוי גבוה יותר לסיבוכים
"כולנו פגיעים לדימום מוחי או למפרצת שנקרעה. עם זאת, אם אתה משתמש שגרתי במריחואנה, ההשלכות יכולות להיות הרבה יותר גדולות", אמר מייקל טי לוטון, MD, מחבר בכיר של המחקר ונשיא ומנכ"ל המכון הנוירולוגי בארו בפיניקס, אריזונה.
חוקרים ניתחו נתונים של יותר מ-1.000 חולים שטופלו בשבץ aSAH במכון הנוירולוגי בארו בין ה-1 בינואר 2007 ל-31 ביולי 2019. כל החולים טופלו על ידי עצירת הדימום בהקדם האפשרי.
למשתמשי קנאביס לא היו מפרצות גדולות משמעותית או תסמיני שבץ גרועים יותר כאשר אושפזו. הם גם לא היו בעלי סבירות גבוהה יותר ללחץ דם גבוה או גורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים מאשר חולים שנבדקו באופן שלילי ל-THC. מטופלים שהשתמשו בקנאביס היו בסיכון גבוה פי 2,2 למות.
לאחר התאמה למאפייני מטופל שונים וחשיפה לאחרונה לחומרים לא חוקיים אחרים, נמצאו מטופלים שנבחנו חיוביים ל-THC במעקב האחרון:
- סיכוי גבוה פי 7 לפתח איסכמיה מוחית מושהית (אובדן מוחלט ובלתי הפיך של תפקוד המוח);
- סבירות גבוהה פי 8 ללקות פיזית בינונית עד קשה לאורך זמן;
- והסיכוי למות יותר מפי שניים.
"אם אנשים מגיעים עם מפרצת נקרעת ויש להם היסטוריה של שימוש בקנאביס או שהם חיוביים במסך טוקסיקולוגיה, זה צריך להיות דגל אדום עבור הצוות המטפל מכיוון שהם נמצאים בסיכון גבוה יותר ל-vasospasm וסיבוכים איסכמיים", אמר לוטון. "מכל החומרים שהתגלו במסך הטוקסיקולוגיה, רק קנאביס הגביר את הסיכון לאיסכמיה מוחית מושהית. קוקאין ומת' מעלים את לחץ הדם ויכולים להיות מסוכנים בדרך זו, אך לא צפויים להשפיע על כלי הדם (היצרות פתאומית של העורקים והפחתה בזרימת הדם).
מחקר נוסף על השפעת הקנאביס
המחקר לא התייחס ספציפית לאופן שבו קנאביס מגביר את הסיכון ל-vasospasm ואיסכמיה מוחית מאוחרת. לוטון ציין, "קנאביס יכול להפחית את חילוף החומרים של החמצן וייצור האנרגיה בתאים. כאשר נלחץ על ידי מפרצת קרע, התאים פגיעים הרבה יותר לשינויים המשפיעים על אספקת החמצן וזרימת הדם למוח.
המגבלות של המחקר היו שהוא נערך בדיעבד במוסד בודד ולא היה ניתוח ישיר של אנשים שמשתמשים במריחואנה ואלו שלא. החוקרים עוקבים כעת במעבדה כדי להבין טוב יותר את הסיכונים הקשורים ל-THC להיווצרות מפרצת או קרע. הם גם קוראים למחקר נוסף לחקור את ההשפעה של מינונים שונים של THC על סיבוכי דימום. "הערכת הסיכונים והיתרונות של שימוש במריחואנה חשובה יותר בהתחשב בפופולריות שלה וככל שיותר מדינות מממשות שימוש במריחואנה לפנאי", אמר לוטון.
קרא עוד על healtheurope.eu (מקור, EN)
