קריפטה מהמאה ה-17 במילאנו הניבה את העדות הארכיאולוגית הראשונה למרכיבים הפסיכואקטיביים של קנאביס בעצמות האדם. הדבר ניכר משרידי שלד שנקברו מתחת לבית חולים.
"ניתן לזהות מולקולות מצמחי מרפא באמצעות ניתוח טוקסיקולוגי אפילו מאות שנים לאחר מותו של אדם", אומרת גאיה ג'ורדנו מאוניברסיטת מילאנו באיטליה.
עצמות קנאביס עתיקות
היא ועמיתיה גילו מולקולות של טטרהידרוקנבינול (THC) וקנבידיול (CBD) - המרכיבים הפסיכואקטיביים של חשיש – בעצמות הירך של צעיר ואישה בגיל העמידה שנקברו בין השנים 1638 ו-1697. ג'ורדנו ועמיתיה חילצו דגימות עצם משרידיהם של תשעה אנשים. האנשים נקברו בקריפטה של בית החולים Ca' Granda במילאנו במאה ה-17, והחוקרים אישרו זאת באמצעות תיארוך פחמן.
לאחר מכן הם ביצעו ניתוחים טוקסיקולוגיים על ידי אבקה והכנת דגימות העצם כך שניתן יהיה להפריד תרכובות כימיות בודדות ולטהר בתמיסה נוזלית. זה איפשר להם להשתמש בספקטרומטריית מסה כדי לזהות את הרכיבים הכימיים.
החוקרים לא מצאו כל אזכור לקנאביס בתיעוד הרפואי של בית החולים Ca' Granda. ג'ורדנו אומר שאנשים עשו תרופות עצמיות או השתמשו בקנאביס למטרות פנאי.
המחקר ייחודי מכיוון ששיטה טוקסיקולוגית זו משמשת לניתוח שרידי אדם באתר ארכיאולוגי, אמר ימין יאנג מהאקדמיה הסינית למדעים בבייג'ינג. "אני חושב שהמחקר שלהם יפתח צוהר חדש למחקר על שימוש בקנאביס עתיק", הוא אומר.
המחקר של יאנג עצמו מצא בעבר עקבות כימיים של קנאביס על פלטות עץ בקברים שראשיתם 2500 שנה. ולקנאביס יש היסטוריה ארוכה עוד יותר של הפיכתו לזן הצמחים האהוב על האנושות, החל בביותו לפני כ-12.000 שנה. בינתיים, ג'ורדנו ועמיתיה מרחיבים את חיפוש הטוקסיקולוגיה שלהם לחומרים אחרים, כמו קוקאין, בשרידי אדם.
מקור: newscientist.com (En)
