בית חשיש שימוש בקנאביס והפרעות פסיכיאטריות נקבעות גנטית

שימוש בקנאביס והפרעות פסיכיאטריות נקבעות גנטית

דלת Team Inc.

צמח לשימוש בקנאביס

מחקר חדש מאוניברסיטת אוסלו, שפורסם ב-Lancet Psychiatry, דיווח על בסיס גנטי משותף לשימוש בקנאביס ולהפרעות פסיכיאטריות, כולל סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית.

ממצאים אלו עשויים להצביע על כך שתת-קבוצה באוכלוסייה נמצאת בסיכון גבוה הן לשימוש בקנאביס והן להפרעות פסיכיאטריות, על סמך הנטייה הגנטית שלהן.

גורמים גנטיים לשימוש בקנאביס

היה ויכוח רב על הקשר בין שימוש בקנאביס להפרעות פסיכיאטריות. קנאביס הוא סם פסיכואקטיבי הגורם לעיתים לתסמינים פסיכוטיים. בנוסף, השימוש בקנאביס גבוה בקרב חולים עם מצבים הקשורים לפסיכוזה, כמו סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית.

לגורמים גנטיים תפקיד חשוב בקביעת רגישותו של אדם לפתח הפרעות פסיכיאטריות או הסבירות לשימוש בקנאביס. חלק מהווריאציות הגנטיות הקשורות לשימוש בקנאביס קשורות גם להפרעות פסיכיאטריות. זֶה מחקר שנערך לאחרונה, בראשות דר. Weiqiu Cheng ונדין פרקר מספקות ראיות לכך שגורמים גנטיים משותפים עומדים בבסיס הקשר הזה.

בעזרת מודלים סטטיסטיים מתקדמים, המחקר מראה שרוב הגרסאות המשותפות מגדילות את הסיכון הן לשימוש בקנאביס והן לפתח סכיזופרניה או הפרעה דו קוטבית. ובכל זאת, יש כמה וריאנטים גנטיים עם השפעות מנוגדות, שמגבירות את הסיכון לשימוש בקנאביס ומקטינות את הסיכון לשתי ההפרעות הפסיכיאטריות, מה שמצביע על קשר מורכב.

"ממצאים אלו חשובים מכיוון שהם מראים שהקשרים המורכבים בין שימוש בקנאביס לתנאים אלו עשויים להיגרם לא רק מהשימוש בקנאביס עצמו, אלא עשויים להיגרם גם מרגישות גנטית משותפת", אמרה החוקרת נאדין פרקר.

טיפול מוגדר

קנאביס נמצא בשימוש רפואי בחלקים מסוימים של העולם לשיכוך כאבים וכנוגד דיכאון. כמו כן, מרכיב אחד בקנאביס נחשב לטיפול פוטנציאלי בפסיכוזה. "וריאנטים גנטיים משותפים עם השפעות מנוגדות עשויות להצביע על נוכחותם של מנגנונים ביולוגיים שיכולים לתמוך בהשפעות המועילות של קנאביס", מציינים החוקרים.

לממצאים החדשים הללו יש מספר השלכות קליניות חשובות. ראשית, מידע זה יכול להוביל לטיפול מותאם אישית, כולל אמצעי מניעה. למשל, הפחתת השימוש בקנאביס אצל אנשים עם סיכון גנטי גבוה לסכיזופרניה והפרעה דו קוטבית.

שנית, מחקרים עתידיים הבוחנים את ההשפעות הביולוגיות של הווריאנטים הגנטיים המשותפים עשויים לסייע בפיתוח מאמצי טיפול ממוקדים יותר. לבסוף, הידע המשופר על חפיפה גנטית יכול לשמש כדי לעזור לרבד חולים לתוכניות טיפול מיוחדות יותר.

מקור: news-medical.net (En)

מאמרים קשורים

השאירו תגובה